עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת עשרים (אמלה!). שאפתי לשמונה עשרה, עכשיו נותרה רק השאיפה לקץ.
למה כתיבה? כי מילים מזמן הפסיקו להשפיע.
יצור מאוד חום. עיניים חומות, שיער חום.
אל תנסו לעזור לי אני יודעת לטעות לבד.

אומרים לי שהחיים חישלו אותי, אני חושבת שהם הרסו אותי לאט לאט עד שנאלצתי לקום ולתקן את עצמי.

ילדה? נערה? עדיין לא החלטתי.
תחליטו אתם.
חברים
snow white
נושאים
הכל נגמר

"בסופו של דבר הכל תמיד נגמר
אתמול נגמר היום והיום ייגמר מחר."
Before I'll die
•  למצוא עבודה ✔
•  להוציא ספר
•  לצפות בגשם מטאורים
•  להתאהב ✔
•  ללמוד לצלם
•  לשחות בעירום ✔
•  לטוס לירח
•  לגור בצפון
•  ללכת את שביל ישראל
•  לאבד את הביתולין ✔
•  להיות מי שאני רוצה
?Who am I

לפעמים הייתי רוצה להיות בלתי נראית.
ולפעמים החלום הזה באמת מתגשם.
כשאתה הולך ברחובות בתל אביב, אתה בלתי נראה. כולם ממהרים לאיזשהו מקום לא נודע, ואתה עוצר ותוהה לאן כל אחד הולך. הביתה? לעבודה? או שאין להם לאן ללכת והם רק הולכים בלי כיוון ממש ומחכים שהאדמה תבלע אותם?

'מי אני', זו שאלה גדולה. הלוואי והייתי יכולה לענות עליה כש, בעצם, אני עוד שואלת את עצמי.
אני עוד נערה. עיניים חומות, שער חום. לא גבוהה מידי, לא נמוכה מידי. לא רזה מידי, לא שמנה מידי. לא יפה וגם לא מכוערת. לא מיוחדת. לא חכמה במיוחד. ממוצעת.
חיה בבית ממוצע, עם הורים ממוצעים בשכונה ממוצעת ביישוב ממוצע עם חיים ממוצעים.
לא מתעניינת בהרבה דברים, לא בחורה להכיר להורים.
לא יודעת עוד מה היא רוצה מהחיים שלה.
לפעמים שקטה, לפעמים רעשנית.
לפעמים אומרת מה שהיא חושבת, לפעמים מעדיפה לשתוק.
מדברת הרבה ואומרת מעט.
לפעמים מהורהרת מידי. לפעמים ריקנית.
כשמקשיבים אפשר לשמוע ולהבין.
רק עוד נערה שכותבת על ההרס העצמי שלה.

"מי נמצא מאחוריי הקלעים?
מי מכוון את המצלמה, צועק אקשן ונעמד בצד כשמבט מהורהר על פניו?
מי דואג שהכל ילך כמו שצריך, המשחק יהיה חלק, בטבעיות, בנינוחות?
ולמי הוא משקר?
מי עומד מאחורי מסך הקולנוע, אני יכולה להגיד.
אבל מי עומד מאחורי הקלעים שלך?
אלוהים? הוא ממשי? הוא אמיתי?
מי מגולל את הסרט, דואג שהוא ימשיך להיות מוקרן?
ולמה על מסכי ענק? מתי בני אדם יסתפקו במועט, לעזאזל?
מי החליט שהסרט שלך יהיה ארוך, או קצר, או השד יודע מה
מי מושך בחוטים?
ולמה זה לא אתה?" -נקודה למחשבה.

"בסופו של דבר הכל תמיד נגמר
אתמול נגמר היום והיום ייגמר מחר." -TR
חומות
"ובלילה ישנתי, שינה נטולת חלומות
בזמן שהם שברו לי את כל החומות
את אותן החומות שבניתי בכוחות עצמי
וכשהתעוררתי גיליתי שאני מתבוססת בדמי."
my e-mail
למי שצריך, להערות, הארות, עצות או סתם שעמום,
lonley14@walla.com
וכן, אני יודעת שלא כותבים ככה lonely, זה היה ממש מאוחר בלילה וכבר אי אפשר לשנות.
אשתדל לענות בהקדם
כמה טוב להיות פרח קיר
"אני מניח שאנחנו מי שאנחנו בגלל המון סיבות. ואולי לעולם לא נדע חלק גדול מהן. אנחנו עדיין יכולים לבחור לאן אנחנו ממשיכים משם. אנחנו עדיין יכולים לעשות כל מיני דברים. ואנחנו יכולים לנסות להרגיש טוב עם זה.
אני חושב שאם אי פעם יהיו לי ילדים ומישהו ירגיז אותם, אני לא אגיד להם שאנשים בסין גוועים ברעב או משהו בסגנון הזה, כי זה לא ישנה את העובדה שהם כועסים. ואפילו אם מישהו אחר סובל יותר, זה לא ממש משנה את העובדה שאתה מתמודד עם העניינים שלך. לטוב ולרע..

אולי זה טוב לפעמים לראות את הדברים מפרספקטיבה אחרת, אבל לפעמים נראה לי שהפרספקטיבה היחידה היא פשוט להיות נוכח. כמו שסם אמרה. כי זה בסדר להרגיש דברים. ולהיות אמיתי לגביהם."
- סטיבן צ'בוסקי, 'כמה טוב להיות פרח קיר'.
תשליך
ילדה יושבת על קצה הצוק, מביטה על הגלים שמתנפצים מתחתיה.
היא מחזיקה סידור קטן, כלכך קטן שאפשר לחשוב שאלוהים לא רואה את המילים בתוכו.
'תשליך', היא ממלמלת לעצמה בגיחוך.
'תשליך את כל הכעסים אל המים'.
הדפים נמחצים תחת אגרופה הקפוץ.
'בן אדם, מה לך נרדם.'
היא פוקחת את עיניה לרווחה. מוחה את הדמעות שנקוו בצידי עיניה.
'קום קרא בתחנונים.'
היא נעמדת בחדות, מתנדנדת קלות במקומה.
העיניים אדומות. היא ממלמלת מילים בשקט. מפחדת להעיר את אלה שלא יקומו לעולם. המילים נמחצות תחת ידיה, אך לא משמיעות קול. הן שותקות. בדיוק כמו שהוא שתק כל החיים שלו.
היא נאלמת דום. מחייכת חיוך קטן. "תשליך", היא קוראת. והיא משליכה.

חברה שלי

11/06/2018 08:38
tears
חברה שלי לא אוהבת כדורגל. 
היא לא מזיזה את התחת שלה מהספה ולא מפצחת גרעינים כמו חורנית.
היא לא מבינה ברכבים ולא שומעת מזרחית. 
היא לא אוהבת בירה ולא מבינה דבר בספורט.
חברה שלי לא אוהבת לאסוף את שערה בקוקו ולא לעשות לי נעים בגב.
היא לא אוהבת את איך שהיא נראית ואין לה ציצי או תחת גדולים מדי. 
היא לא אוהבת המבורגר וקשה לה לאכול ליד אנשים.  
היא לא אוהבת בשר ולא שולחת לי תמונות חושפניות.
היא לא נותנת לי להתקרב אליה כשהיא במחזור ואף פעם לא מורידה את התחתונים והחזייה שלה לידי. 
היא לא דופקת גרעפסים ולא יודעת לרקוד. 
היא צורחת לפעמים כשהיא רואה את חברות שלה, מכורה לפלאפון ומחבקת בלילה דובי או כרית במקום אותי. 
חברה שלי לא אוהבת לצאת מהבית בלי איפור, היא מורידה שערות על בסיס כמעט יומיומי ויש לה יותר בשמים ממה שאוכל לספור בשתי ידיי. 
היא אוהבת לצאת לקניות ושותה זירו במקום קולה. 
חברה שלי משתדלת להמנע מעוגות וחטיפים ולפעמים אוכלת סלט לארוחת ערב. 
לוקח לה מלא זמן להתארגן והיא מתקלחת שעות.
היא קוראת רומנים רומנטיים ומאוהבת בסתר בזאק אפרון. 
כשהיא עצבנית עליי היא עושה לי טיפול בשתיקה או כותבת "טוב" ו"אוקי" ו"תבין לבד".
יש לה יותר ידידים מחברות ולפעמים מעדיפה לצאת בשישי מאשר להיות איתי. 

אבל חברה שלי גם לא דופקת חשבון לאף אחד. 
לא אכפת לה מה חושבים עליה ולא מעניין אותה איך היא לבושה ביומיום. 
היא לא אוהבת חצאיות ולא מצליחה ללכת על עקבים. 
לא אכפת לה שאני יוצא לברים והיא לא מציקה לי אם אני לא שולח לה "בוקר טוב". 
לא אכפת לה שהגוף שלי לא חלק במיוחד או שאני לא הכי יפה בעולם. 
היא לא קטשית ולא מרשה לי לקרוא לה מאמי. 
היא לא עושה לי פרצופים ולא חופרת לי שעות על מה היא עשתה בכל שעה ושעה ביום. 
חברה שלי לא מסתדרת עם בנות ולא אוהבת סרטים רומנטיים. 
היא לא עושה פן או מחליק ולא רבה איתי על כל דבר קטן. 
היא לא מתעסקת בפלאפון שלה כשהיא איתי ולא שמה עדשות צבע. 
היא לא נמצאת בדיאטה תמידית ולא מכריחה אותי לקחת אותה למסעדות ודייטים. 
היא לא אוהבת שאני משלם עליה כל הזמן ולא מבקשת שאעשה לה קיצי ביד. 
היא לא רואה החראטומיה של גריי ולא מתלהבת כשהיא רואה סלב. 
חברה שלי שומעת רוק עברי ישן ומעדיפה ללכת עם טי-שרט, סניקרס וג'ינס. 
היא שותה כמו אלכוהוליסט רוסי ומזייפת כשהיא שרה. 
היא אוהבת לעשות מסלולים ובקיץ נמצאת יותר בכנרת ובצפון מאשר בבית שלה. 
היא מתלבשת כמו פח כשאני מגיע אליה אחרי העבודה כדי שלא ארגיש לא נעים מאיך שאני נראה. 
חברה שלי מבינה אם אני נרדם אחרי שקבענו לצאת וסולחת לי בקלות. 
היא אוהבת לקרוא ספרות יפה ומרכלת עליי עם אמא שלי באנגלית.
היא מעדיפה לנהוג ברכב עם הילוכים ולא צוחקת עליי אם אני בוכה מולה.

חברה שלי לא אוהבת כדורגל. 
ועל אף כל זאת, אני אוהב אותה.  
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: