להגיע הביתה לריק הזה
שגורם לך להרגיש שלמה ושבורה באותה נשימה
ההרגשה הזו, שהדמעות רוצות לצאת
אין לך חדר לבכות בו.
ולא בגלל משהו רע, שיישאר פה תמיד מצידי
אני רק רוצה מקום בו אוכל להתפרק.
להגיע הביתה לריק הזה
בו לכולם אכפת אך אף אחד לא מראה זאת,
ידברו איתך רק אם הגעת מאוחר או לא אמרת להתראות בבוקר.
להגיע הביתה לריק הזה
בו אין אמא אך יש אימה שמסתובבת בין הרגליים
נועצת מבטים, זורקת עקיצות, שולפת חרבות
בו יש אבא אך יש גם איבה בין השיניים
שמחייכות לעברך בתמימות מעושה
להגיע הביתה לריק הזה
עם האלכוהול הזורם בדמי, הווריד הפועם בראשי
מסרב להרפות, מסרב להאט
ואני, נותר לי רק הפתקים בפלאפון והעט
שמחכה בחדר שאינו שלי כרגע.
לחזור הביתה לריק הזה
לחזור.. לחזור למבנה בו יש הכל אך אין בו כלום
לחזור למראה מכוסת האדים
והאף המאדים
מול האדים המכוונים, שלא אראה את הכאב.
להגיע הביתה לריק הזה.
לפחות עכשיו הם יודעים למה אני מתקלחת כלכך הרבה זמן.



