מיליון סיפורים חולפים מעל ראשי, לחישות שקטות ותחינות שמחכות להיענות
מיליון פרצופים מחכים שאוריד את המסכה מפניי, אם רק היה בי הכוח להיחשף.
מיליון רגשות מסתובבים מעל ראשי בהוריקן של מילים שלא נאמרו,
אהבות שלא מומשו, חששות שלא נאמרו בקול.
ואני, מסוחררת מן המגוון, רק להושיט את ידי ולקטוף,
"הלוואי", "עד מתי", "היכן", ואני עודני כאן
מסתובבת יחד עם הרוח, יחד עם ההוריקן
דבר מופלא הוא המגוון, בלתי נתפס הוא חופש הביטוי, לו רק יכולנו להשאיר את התגיות מאחור, לשבור את החומות
להפסיק לפחד.
מיליון פרצופים נגלים לפניי ברחובות, אוסף נשמות אבודות ועייפות, הן לא יודעות כי התשובה נמצאת בתוכנו.
בכנרת נגלו לפניי נשמות מטיילות, נשמות מחפשות, מוכנות למצוא את האני
ואני, אני טיילתי בשבילי השקט הבטוחים.
מיליון אנשים שאת שמם איני יודעת, את סיפורם איני מכירה
אולי אחד מהם קורא את מחשבותיי ברגע זה מבלי לדעת ש
צפיתי בך.
;){kind=link}