איך ליטפת בהיסח הדעת את רגלי,
שואף את האוויר העכור של הסיגריה עד תומו.
איך אמרת "אהבה זה לא בשבילי".
אני מקווה שאתה זוכר את הרגע ההוא,
שבו נלקחה תמימותי ברגע של תמימות.
וטפשות.
אם יכולתי לחזור ולעשות את הכל הרבה יותר פשוט.
זה לא נכון להגיד כי
המשכתי הלאה בחיי.
אולי זוכר אתה איך הנהנתי בשקט.
אני מקווה שאתה זוכר את הרגע הזה לפרטי פרטים.
איך ליטפת בלי לחשוב את שפתיי בשפתייך,
לוגם מן הפרי המתוק והאסור.
איך נרתעת כשקשרתי את חיי בחייך.
אני מקווה שאתה זוכר את הרגע ההוא.
איך גיחכת בלי משים על עקרונותיי
הלוואי.
הייתי שומרת את תמימותי למישהו חשוב בחיי.
זה לא נכון להגיד כי
המשכתי הלאה בחיי.
אולי אתה זוכר איך כששאלתי נעלמת.
אני מקווה שכעת אתה נזכר בי לפעמים.
כי כשנזכרת אז הסברתי כמה רע עשית לי.
אולי אתה המשכת אך אני אמשיך להיזכר
ברגעים בהם קרעת משהו בתוכי.
אני מקווה שיום יבוא ותבין את טעותך.
גם אני לא טלית שכולה תכלת.
ובגללך זה לא חשוב כעת, העקרונות שלי
ובעצם גם בגללי ובגלל אותה אני המבולבלת.
זה לא נכון להגיד כי
המשכתי הלאה בחיי.
אולי אתה מבין שאין לי דרך חזרה.
;){kind=link}