אופס, שיקרתי. לא היה לי משהו להגיד.
האם זה לא מה שאמרת לי תמיד?
ש, אופס, נשברתי. רק עוד רסיס אחד קטן.
זה לא חשוב אם אף אחד לא ייצא מכאן.
אופס, חתכתי. רק עוד פס אדום ודי.
אולי הפעם זה היה קצת עמוק מידי.
אופס, וויתרתי. לא היה לי כוח להחזיק.
שריטה קטנה אף פעם לא תזיק.
אופס, שיקרתי. אמרתי שאני כן רוצה לחיות.
כי כשאיו ברירה מה עוד אוכל לעשות?
אופס, חייכתי. עשיתי מעשה אסור.
רק אל תגידו לי שאני אידיוט גמור.
אופס, שברתי. הרגתי את כולם עד שרק את נשארת.
אני כל כך גאה בך על כך שלא נשברת.
אופס, הרגתי, שרפתי אותך מבפנים.
אבל אתם תמיד תסלחו למלך המלכים.
זה רק כאב, הוא יעבור.
זו רק סכין, היא עוד תחזור.
זה רק ייאוש, הוא לא ישבור.
זה רק חבל, הוא יעזור.
אופס, שיקרתי. חייכתי כששאלו אם הכל בסדר.
שתקתי מאוחר בלילה עם כל הבנות בחדר.
אופס, מחיתי. העמדתי אותם על טעותם.
ועכשיו כבר לא כיף לשחק איתם.
אופס, אמרתי. הבעתי את דעתי.
תראו לאן בדיוק כל זה הוביל אותי.
אופס, הרסתי. שברתי את כל מה שבניתם לי.
את החיים, את המילים, כל מה שעשיתם בשבילי.
אופס, טעיתי. האמנתי שיכול להיות יותר טוב.
האמנתי שאוכל ללמוד עוד לאהוב.
אופס, השתניתי. החיים עושים דברים מוזרים לאנשים.
ואדישות זו רק עוד תופעת לוואי של החיים.
אופס, זרקתי. נתתי לך לסחוב הכל לבד.
אני כל כך גאה בך על כך שלא חתכת את היד.
אופס, עיניתי. לא נתתי לך מענה.
את תאהבי אותי למרות שאני אף פעם לא עונה.
זה רק כאב, הוא יעבור.
זו רק סכין, היא עוד תחזור.
זה רק ייאוש, הוא לא ישבור.
זה רק חבל, הוא יעזור.



